|
מצבי טראומה מאופיינים בהתפרקות הזהות והשאלה 'מי אני?' הופכת להיות קשה למענה. נטיות ותכונות שנרכשו על ידי האדם בשנות חייו עד כה - באמצעותן הוא מזהה את עצמו – קשות יותר לזיהוי ולהכרה על ידו. בעיקר חלה הפחתה בדברים שאנשים העריכו מפני שהטראומה מאכלת מה שיקר לליבם, סנטימנט החיים ו'תחושת העצמי' שלהם.
אף אדם איננו מקבל פאסיבי של טראומה - אנשים מנסים לנקוט בצעדים כדי לשנות את השפעותיה והשלכותיה על חייהם!
צעדים אלה קשורים במאמצים להיאחז במה שיקר וחשוב לאנשים למרות הטראומה ולשמרו. הם מעוצבים על ידי ידע מסוים שיש לכל אדם אודות החיים וכישורי חיים כולל מיומנויות של פתרון בעיות – 'פרקטיקות חיים' - אשר פותחו על ידי כל אדם במהלך חייו ועוצבו בקשריו עם אחרים. במצבים בהם צעדים אלה אינם מצליחים מתפתחת באדם תחושת חורבן וצער מלווה בבושה ואשמה העלולה להביא לתחושות של עליבות ותיעוב עצמי.
אם נצליח להבין את הדברים החשובים לאדם יהיו בידינו היסודות לפיתוח שיחות עשירות שייקחו אותנו בחזרה לתוך ההיסטוריה האישית ויספקו לנו תיאור של האופן שבו הופקו ידיעות חשובות אלה על החיים, ולהבנת תגובתו של האדם להשפעות הטראומה על חייו.
בטיפול חשוב לי להתייחס לכאב הפסיכולוגי ולמצוקה הריגשית שאנשים חשים ומבטאים כעדות למה שחשוב ובעל-ערך לאדם. קבלה של הכרה והוקרה על ידי אנשים אחרים מאפשרת לאדם לחוות סולידריות מחלימה ומצמיחה.
בטיפול נשאף להחזיר ולהבנות-מחדש את תחושת ה'מסוגלות /סוכנות האישית' (self agency) של האדם - תחושה פנימית של ריבונות עצמית ויכולות, תחושה של אינטגרציה וחיבור פנימי לכוחותיי ולערכי כאדם, ידיעה שאני בעל/ת יכולת השפעה חיובית על החיים שלי, על זהותי (מי שאני באמת), על מערכות היחסים שלי ועל העולם - למרות הטראומה שעברתי !
|
