מניסיוני עם מטופלים עולים במהלך הטיפול לבטים רבים בנוגע ליכולת להמשיך את החיים בצל החוויות שעברו. מתעוררות שאלות של "איך אני ממשיכה הלאה?" "מי ירצה אותי אחרי כל מה שעברתי?" "האם אשתי תמשיך לחפור בזה?" "מתי זה ייגמר?" "לא רוצה יותר להיות מוטרד עם המחשבות האלה", "אני פשוט רוצה לחזור לחיים עם שמחה".

אז איך מתקיימת צמיחה מתוך כאב?

'צמיחה' מצביעה על תנועה מעבר ליכולות של הסתגלות ומדגישה איכויות טרנספורמטיביות, מחוללות שינויים.

המושג 'צמיחה פוסט-טראומטית' מתייחס לשינויים חיוביים הנחווים כתוצאה מהמאבק עם אירועים טראומטיים ונסיבות חיים מאתגרות מאד. ביחד עם ההשפעות השליליות שמייצרים אירועים טראומטיים כגון, חוסר-אונים, חרדות ופחדים, דיכאון וכיו"ב, האדם חווה גם שינויים חיוביים של החלמה ומעבר לה, כגון: יכולת עמידה בלחצים, פיתוח חוסן נפשי, למידה על המשאבים והכוחות שלו, בחירה בחזון לחיים טובים יותר ועוד.

מסייעים לצמיחה פוסט-טראומטית: כוחות אישיים, אפשרויות חדשות, קשרים והתחברויות עם אחרים, הערכת החיים מחדש ושינויים רוחניים (טדסצ'י וקלהון). אלה מתבטאים בשלושה תחומים רחבים:

o     שינויים בתפישת העצמי – טראומה מביאה לניפוץ של סכימות קוגניטיביות (של חשיבה) בסיסיות של עולם 'המובן-מאליו', האדםחווה את העולם כמסוכן ובלתי צפוי. העיבוד הקוגניטיבי של הטראומה בטיפול מייצר סכמות חשיבה ומשמעויות חדשות המאפשרות מוכנות פסיכולוגית טובה יותר לעתיד וחוסן אישי (וקהילתי).

o     שינויים בחוויה של מערכות היחסים עם אחרים – טראומה מביאה לאובדן, צמצום והרס מערכות יחסים אך אנשים מדווחים גם על אפשרויות לקשר חזק יתר לאנשים אחרים, תחושות חמלה לסובלים המתורגמת לרמה גבוהה יותר של פעולות אלטרואיסטיות, תחושה גדולה יותר של חופש להיות עצמי, חשיפה עצמית של חוויות ושל היבטים לא-מקובלים חברתית.

o     שינויים בפילוסופית החיים של האדם - הערכה גדולה יותר לחיים ולמה שיש לאדם עתה, שינויים בסדרי עדיפויות, לכל הנאה קטנה ניתנת משמעות מיוחדת. נכון גם שאובדנים קשים וטרגדיות יכולים להוביל לאובדן אמונה ולחוויה של יאוש קיומי, אולם במרבית המחקרים רב השינויים החשובים של צמיחה מתרחשים בתחום האקזיסטנציאליסטי או הרוחני/דתי.